יסודות הלמידה

הצלחה בכל משימה בחיים תלויה לחלוטין ביכולת לקלוט וליישם מידע. ההבדל בין סטודנט מהיר – אשר מבין את הנושא הנלמד ויכול להשתמש בו – לבין סטודנט איטי שאינו קולט נתונים ושאינו מסוגל להשתמש במידע חדש, הוא שליטתו של הסטודנט המבריק בטכנולוגיה של למידה.

ספר זה ילמד אותך מהי הטכנולוגיה של למידה: כיצד ללמוד עם התכוונות ליישם וכיצד להתגבר על המחסומים ללמידה אשר עלולים למנוע את התקדמותך. היותך מבריק אינה תלויה בכישרון מולד; השליטה שלך בנושא הלמידה היא אשר תהפוך אותך לכוכב.

125 עמודים

החזרות וזיכויים

אספקה מהירה

תשלום מאובטח

כאן תוכלו ללמוד

  • איך להתגבר על בעיות קשב וריכוז בלמידה.
  • כיצד לזהות את המחסומים ללמידה, ולטפל בהם באופן מיידי.
  • מהו הסוד להגברת קצב הלמידה והבנה מקיפה של הנלמד.
  • כיצד לעזור לאחרים ללמוד בצורה נכונה ולהתגבר על הדחף לעזוב את הלימודים.

הספר הזה בשבילכם אם

  • אתם מתקשים ללמוד דברים חדשים.
  • אתם מאבדים ריכוז במהלך הלימוד.
  • אתם תמיד שוכחים את מה שהרגע קראתם.
  • אתם מתקשים ליישם את מה שאתם לומדים.
  • רוב מה שאתם לומדים מרגיש לכם מוזר ולא ברור, ואתם נושרים מהלימודים די מהר.

About the Author

עוד בספריה

למידה ותקשורת

ובכן, מהי למידה? למידה היא יישום ייחודי של נוסחת התקשורת. אם כך, הבה נבחן מהי ‘תקשורת’.

תקשורת היא החלפה של רעיונות או מידע או חפצים בין שני אנשים. תקשורת מתרחשת כאשר אדם שולח מסר דרך מרחק לאדם אחר, אשר מקבל את מה שנשלח ומציין שזה התקבל. גם כאשר מרצה מדבר לקבוצה הוא למעשה יוצר קו תקשורת ישיר בינו לבין כל אחד מהנוכחים. כאשר נשיא המדינה פונה בטלוויזיה למיליוני האזרחים, הוא פונה לכל אחד באופן אישי, הוא מבקש את תמיכתו של כל אחד כיחיד וייכשל אם יחשוב שקהל שומעיו הוא עדר.

תקשורת פועלת על-פי ‘נוסחת התקשורת’, אשר בנויה ממרכיבים אלה:

גורם, מרחק, תוצאה, חלקיק שעובר, התכוונות, תשומת-לב, שכפול.

גורם הוא האדם שיוזם את התקשורת, נקודת המוצא. לגורם יש רעיון אותו הוא רוצה לחלוק עם אדם אחר, מקבל התקשורת – התוצאה. הגורם מתרגם את הרעיון שמקורו במיינד שלו לעצם פיזי, החלקיק, אותו הוא יכול להעביר לאדם האחר. מעבר למרחק מסוים מהגורם נמצאת נקודת הקבלה של התקשורת, אותה אנו מכנים תוצאה, והיא מקבלת את החלקיק שעובר. בין הגורם לתוצאה חייב להימצא מרחק, שכן בעולם זה לא יכולים שני בני-אדם לתפוס את אותו מרחב. התקשורת עצמה היא חלקיק פיזי, כגון – גלי קול, צליל, נייר כתוב, הודעה בסמארטפון, אימייל או לעיתים חפץ כמו זר פרחים, שאנו שולחים לאדם אהוב.

לגורם ישנה התכוונות להעביר את התקשורת, והוא חייב להעניק תשומת לב לאדם שמקבל אותה, התוצאה. לתוצאה יש התכוונות לקבל את התקשורת והוא שם לב לגורם. נתקלת ודאי באנשים שבזמן שיחה עמך נוגעים בכתף שלך או תופסים בזרועך. הם רוצים להבטיח שתשומת ליבך עדיין איתם.

מקבל התקשורת, התוצאה, יוצר שכפול של מה שנבע מהגורם וכך מסתיימת התקשורת בהצלחה. שכפול הוא יצירת העתק מדויק אצל התוצאה של מה שנבע מהגורם. שכפול הוא תנאי קודם להבנה. לגורם ישנה התכוונות להיות בר-שכפול – כלומר, אדם שניתן לשכפל את התקשורת שלו. אם הגורם לוחש ואתה לא יכול לשכפל אותו, כיצד תוכל להבין? אם האדם מפטפט סינית ואתה יודע רק עברית, לא יוכל להתקיים שכפול, בסופו של דבר לא תתקיים הבנה, אך עלול להתרחש כעס רב. דעתו של אדם על מה שנאמר לו אינה שכפול. לקלוט בדיוק את המילים שנאמרו או לקבל מכתב מודפס ולקרוא את המילים כמות שהן, ללא שינוי, זהו שכפול.

כאשר מקבל התקשורת, התוצאה, שיכפל את התקשורת שהגיעה אליו מהגורם, הוא יכול כעת להבין אותה או, לפי הצורך, להבהיר אותה לעצמו. לדוגמה: דורית אומרת לשוקי, “איפה זה?” שוקי משכפל את השאלה אך אין לו מושג על מה דורית מדברת. הוא צריך להבהיר את התקשורת שלה, ושואל אותה, “איפה מה, אהובתי?” על כך היא עונה לו, “המפתחות שלי, יקירי. אני לא מוצאת את מפתחות הרכב שלי.” עכשיו התקשורת שוכפלה והובנה.

לאחר שהתוצאה קיבל תקשורת מהגורם והבין אותה, הוא הופך לגורם החדש כאשר הוא נותן תשובה. האדם שהיה גורם, נעשה כעת תוצאה כאשר הוא מקבל את התשובה. לדוגמה, כאשר אלונה שורקת לכלב שלה, מייקי, היא הגורם ומייקי הוא התוצאה. כשמייקי נובח, הוא הגורם ואלונה התוצאה. מייקי יכול להביע שמחתו כשהוא מכשכש בזנבו, גם פעולה זו היא תקשורת.

כאשר אנו משוחחים עם אדם אחר, נוסחת התקשורת חוזרת על עצמה שוב ושוב. שני אנשים בשיחה, עושים שימוש בנוסחת התקשורת כאשר הם מחליפים ביניהם את התפקידים של גורם ותוצאה ללא הרף.

עכשיו, סופסוף, חזרה לשאלה הקודמת שלנו: מהי ‘למידה’?

בשפה האנגלית יש הבחנה בין המונח ‘study’ לבין המונח ‘learning’.

נוח וובסטר, במילון שלו משנת 1828, הגדיר ‘study’ כך: “להתרכז במשהו או לחשוב עליו; לקרוא ולבחון במטרה ללמוד ולהבין.”

מילון מרים-וובסטר המודרני מגדיר את שם העצם ‘Study’: “שימוש במיינד לצורך השגת ידע.”

משמעות הפועל ‘Study’ היא: “לקרוא, לשנן עובדות, להשתתף בבית הספר וכו’, במטרה ללמוד על נושא כלשהו.” “לקרוא באופן מפורט במיוחד מתוך הכוונה לרכוש ידע.”

ההגדרה של ‘learning’ היא: “לרכוש ידע או מיומנות על-ידי למידה, תרגול, קבלת נתונים או התנסות במשהו.”

ההגדרה של ‘ללמד’ היא: “לגרום לאחר לדעת; להרגיל אדם לפעולה או גישה מסויימות; להקנות לאדם אחר את הידע של נושא מסוים.”

‘תלמיד’ הוא: “אדם צעיר בבית ספר או תחת אחריות של מורה או מדריך.” “מישהו שלמד או הושפע מאדם ידוע או דגול.”

‘סטודנט’ הוא: “מישהו שלומד בבית-ספר או באוניברסיטה או בכל מסגרת לימודים.” או, “צופה קשוב ושיטתי.”

‘ידע’ פירושו: “מידע, הבנה או מיומנות שאתה רוכש באמצעות ניסיון או השכלה.”; “המצב של להיות מודע למשהו.” וגם, “סך כל מה שידוע. גוף של אמת, מידע ועקרונות שנרכשו על-ידי המין האנושי.”